קובלנקו ואח' נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

בפני בקשת התובעים להעברת התיק לבית המשפט המחוזי מחמת חוסר סמכות עניינית.

התביעה שבפני הינה תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בקשת התובעים למינוי מומחים רפואיים מטעם בית המשפט התקבלה ומונו דר' פריימן בתחום האורטופדי ליתן חוות דעת בעניינם של שני התובעים ודר' יעקב פלוטקין בתחום הא.א.ג ליתן חוות דעת בעניינו של התובע 1 בלבד.

מומחה בית המשפט בתחום האורטופדי דר' פריימן, קבע לתובע 1 נכות רפואית בשיעור של 20% ולתובעת 2 נכות רפואית בשיעור של 10% כתוצאה מהתאונה.

מומחה בית המשפט בתחום הא.א.ג דר' פלוטקין קבע, כי כתוצאה מהתאונה נותרה לתובע 1 נכות בשיעור של 5%.

חוות הדעת האחרונה, הוגשה אל תיק בית המשפט ביום 28.7.13.

לאחר קבלת מלוא חוות הדעת, הוריתי לצדדים להגיש תחשיב נזק על בסיס קביעות המומחים מטעם בית המשפט. תחשיבי הנזק הוגשו ובישיבת קדם המשפט שהתקיימה בפני ביום 22.12.13, ניתנה הצעת בית המשפט ונקבע כי על התובעת ליתן עמדתה ביחס להצעה תוך 7 ימים מיום הדיון.

יום למחרת, כחמישה חודשים לאחר קבלת חוות הדעת האחרונה כאמור, הגישו התובעים את בקשתם להארכת המועד להגשת כתב תביעה מתוקן וביום 1.1.14 הגישו התובעים כתב התביעה המתוקן וביקשו להעביר את ניהול התובענה אל בית המשפט המחוזי.

טענות הצדדים:

לטענת התובעים, לאחר עיון חוזר בחוות דעת המומחים מטעם בית המשפט ולאור הנכות התפקודית הנטענת על ידם, שווי התביעה עולה על סמכותו של בית משפט זה ועל כן יש לאפשר את תיקון כתב התביעה והעברת הדיון בתובענה אל בית המשפט המחוזי, בהתאם להוראות

ס.136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן: "התקנות") הקובע כי בעל דין רשאי בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן בלא נטילת רשות מבית המשפט את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת.

הנתבעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה להארכת המועד לתיקון כתב התביעה הוגשה זמן רב לאחר שניתנו חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט ולפיכך בנסיבות אין תחולה להוראות תקנה 136 לתקנות. הנתבעת טוענת איפוא כי החלטת בית המשפט לפיה אין התובעים זקוקים לרשות בית המשפט לתיקון תביעתם, בטעות יסודה ובקשת התובעים להעברת הדיון בתובענה לבית המשפט המחוזי, הוגשה רק לאחר שניתנה הצעת בית המשפט, מאחר והתובעים התאכזבו מההצעה ומשכך המדובר על בקשה שהוגשה משיקולים זרים. לטענת הנתבעת, התביעה מצויה בסמכותו העניינית של בית משפט זה.

דיון:

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים לעניין זה ועל אף המועד בו הוגשה הבקשה להארכת המועד להגשת כתב התביעה המתוקן ומועד הגשתו בפועל, אני נעתרת לה ומורה על העברת התיק אל בית המשפט המחוזי ויוסבר.

הפסיקה בעניין זה קובעת כי שיקול הדעת לעניין תיקון כתב התביעה המוציא את הדיון בעניין מסמכות בית המשפט, נתון כמובן לבית המשפט וככל שהוא סבור כי יש בו על מנת לשבש או לסבך את ההליכים , הוא עשוי שלא להעתר לבקשה.

בעניין זה השיקולים אותם על בית המשפט לשקול, הינם קיצור ההליכים, מניעת אובדן זמן שיפוטי וחסכון בהוצאות ככל שימחק ההליך בבית משפט השלום ויפתח הליך מחדש בבית המשפט המחוזי, העובדה כי אין הצדקה לתוצאה על פיה אין בית משפט השלום מוסמך לדון בבקשה לתיקון כתב תביעה אשר תוצאתה העברת הדיון לבית המשפט המחוזי וכן העובדה כי המדובר בתביעה לפי חוק הפלת"ד בה גובה הנכות ופרטי המגבלות מתבררים לאחר הגשת חוות דעת מומחים רפואיים ואינם ידועים תמיד עם הגשת התובענה לבית המשפט.

ראה האמור ברע"א 2992/98 - ספקטור לודמילה נ' מגדל, חברה לביטוח בע"מ פ"ד נב(3), 673.

אף בענייננו עסקינן בתביעה לפי חוק לנפגעי תאונות דרכים ולאור מסקנות חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט קיים בסיס לכאורה לטענת התובעים לפיה סכום התביעה עולה על סמכות העניינית של בית משפט. ברי כי אין כל מקום להאריך בהליכים ולהכביר בהוצאות הנדרשות לו ימחק ההליך בבית משפט השלום ותוגש תובענה אל בית המשפט המחוזי, מה גם שידרשו בה כל אותם הליכים אשר כבר נתבצעו בבית משפט השלום. קבלת הבקשה יש בה על מנת ליעל ולחסוך בהליכים, זמן שיפוטי , זמנם של הצדדים ובהוצאות.

אשר על כן מאחר תיקון סכום התביעה מוציאה מגדר סמכותו העניינית של בית המשפט, ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984, אני מורה על העברת התיק אל בית המשפט המחוזי.

המזכירות תעביר את התיק במלואו.